הצהרת הון
דרישה להצהרת הון היא אולי אחת המפחידות שבדרישות רשות המיסים, במיוחד בפעם הראשונה. בכל עת, מדובר בכאב ראש לא קטן.
הצהרת הון (להלן: ה"ה) משקפת את מצב ההון שלכם בתאריך מסוים, עפ"ר ה31 בדצמבר של השנה הקודמת או כל תאריך שנדרש ע"י מס הכנסה (להלן:תאריך ההצהרה) . על כל האישורים להתייחס למצב בתאריך זה.
כל בעל עסק מקבל דרישות לה"ה (גם שכיר עשוי לקבל דרישה לה"ה מקוצרת, ביוזמה אקראית של רשות המיסים. אין הבדל ממשי בין השניים). בעל עסק חדש יקבל דרישה במהלך השנתיים הראשונות של העסק. בהמשך, דרישה חוזרת תגיע עפ"ר מידי 5-6 שנים (או בגין שינוי במבנה העסק), זוהי דרישה להצהרה "השוואתית" שמראה את התפתחות העוסק והעסק בביטוי כלכלי מאז הדיווח הקודם.
להלן, מטרת הצהרת ההון ומה צריך לדעת ולקחת בחשבון בעת ההכנה על מנת להימנע מטעויות ולהגיש ה"ה העומדת בדרישות רשות המיסים.
הצהרת הון – מהי ומדוע
הצהרת הון היא טופס של רשות המיסים, בו עליך/כם להצהיר על כל הון שיש ברשות התא המשפחתי (יחיד הוא יחיד, זוג נשוי יגיש דוח משותף, כולל ילדים עד גיל 18) בנקודת זמן ספציפית.
הון=כל דבר שיש בו ערך כספי: חשבון עו"ש, חסכונות כולל פנסיה/גמל וניירות ערך, הלוואות משכנתא ומתנות, רכוש כולל רכבים ודברים יקרי ערך, נדל"ן בארץ ובחו"ל, נכסים של העסק.
ה"ה היא הכלי של רשות המיסים לבדוק האם ההכנסות המדווחות של ה"נישום" (=אדם) בדוחות השנתיים של העסק אכן תואמות את ההכנסות וההוצאות האמיתיות שלו, והאם כל מקורות המיסוי ידועים.
מצד אחד, במידה וקיבלתם דרישה להצהרת הון אין מה להיבהל, זה דבר שגרתי שכל בעל עסק מקבל מידי כמה שנים, ואינו מרמז שהרשויות חושדות דווקא בכם.
מצד שני, אל תקלו ראש, חשוב למלא את הטופס בצורה מלאה ומדויקת על מנת למנוע הסתבכות מול רשויות המס, שעשויה לנבוע מטעות טכנית, אי הבנה ו/או חוסר תשומת לב/זיכרון.
מועדי הגשה
יש להגיש את ההצהרה 120 יום ממועד (מכתב) הדרישה (לכאורה תמיד נשלח מכתב בדואר, לא תמיד מתקבל) או עם מועד הגשת הדוח (אם דוח שנתי לשנת הדרישה טרם הוגש) כמאוחר שבהם.
מבנה הצהרת ההון
להצהרת ההון יש שני חלקים, חלק אחד נוגע לצד העסקי ובו יש לדווח על כל הנכסים, ההון והתחייבויות שיש לעסק. החלק השני נוגע להון הפרטי ובו יש לדווח על הנכסים והתחייבויות שיש לכם כאנשים פרטיים.
הצהרת הון ראשונה והבאות אחריה
מבחינה טכנית, אין הבדל בין ה"ה הראשונה לאלו שיגיעו בהמשך. כל הצהרת הון משקפת את מצב ההון שלכם בתאריך מסוים, כאמור "תאריך ההצהרה".
הצהרת ההון הראשונה מהווה בסיס עליו פקיד השומה יסתמך בבואו לבדוק את הצהרות ההון העתידיות. על כן הצהרות המשך מכונות "השוואתיות". חשוב שההצהרה הראשונה תכלול כל נכס, הון או התחייבות, פן ייווצר פער שיהיה קשה להסבר בהצהרת ההון הבאה.
בעת הגשת ה"ה השוואתית, תערך ברשות המיסים השוואה להצהרה הקודמת ויחושב האם ההון הנוכחי תואם את ההון שדווח בעבר, בהתחשב בהכנסות והכספים ונכסים שנוספו מאז (כולל מכירת נכסים, השקעות או קבלת ירושה ועוד) ובהוצאות המשתנות (כולל נישואין, גירושין ו/או ילדים). תיבדק התאמת המידע בה"ה לדוחות השנתיים שהוגשו לרשות המיסים, המפרטים את פעילות העסק כולל משכורות והכנסות. רשות המיסים נעזרת בטבלאות המשקללות עלויות מחייה ממוצעות ומכלילה אותן בחישוב.
איך ממלאים טופס הצהרת הון?
כאמור, על הצהרת ההון לכלול דיווח על כל ההון והנכסים הקשורים לעסק וכל הכספים והנכסים שאת/ם (ובני ביתכם) כאנשים פרטיים מחזיקים באותה נקודת זמן. חשוב שכל פרט ושינוי יגובה במסמך מתאים.
אתן להלן דוגמאות – כמובן לא של כל פרט אפשרי - והרשימה להלן אינה מיתרת יעוץ אישי מדויק לכל עוסק.
טופס ההצהרה מחולק לכמה חלקים בהם יש לפרט את סוגי ההון השונים:
נכסים ונדל"ן
יש לכלול את כל הנכסים כולל כל ההכנסות והשקעות הקשורות באותם נכסים: דירת המגורים ודירות להשקעה (כולל נכס בבניה), בארץ ובחו"ל, משרד או מגרש. לצרף: חוזי העסקאות של כל נכס – קנייה, מכירה, שכירות או השכרה.
חשוב לכלול הוצאות על הנכסים: אם קניתם דירה וביצעתם שיפוצים או תוספות, לצרף: חשבוניות לשקף את הכספים שהוצאו על השבחת הנכס. מיסים ששילמתם על הנכס ועלויות נוספות, כגון עו"ד, תיווך ומיסוי, לצרף:אישורי תשלום מיסים וחשבוניות. גם משכנתא או הלוואה הן הוצאה משמעותית לנכס, אך תרשם בסעיף הבא (כספים).
כספים בבנקים, בקרנות ובביטוחים
בהצהרה לגבי ההון הכספי שלכם יש לכלול:
כל הכספים שלכם בבנק: פקדונות, חשבונות מט"ח, חשבון השקעות וכמובן כסף בעובר ושב, כולל חשבונות וכספים בארץ ובחו"ל.
כל ההתחייבויות הכספיות שלכם: הלוואות והתחייבויות אחרות שיש לכם בבנקים או מול כל גוף אחר, כולל אנשים פרטיים. צרפו: אישורי יתרות מהבנקים ומסמכים המתעדים התחייבות אחרות.
לצרף: "תעודת זהות בנקאית" (מסמך ריכוז מקובל עבור חשבונות בנק בישראל) או מסמך יתרות לגבי כל חשבון.
משכנתא,לצרף: אישור מהבנק, המציג את יתרת המשכנתא בתאריך הדיווח.
חשוב לזכור שכל הנתונים מתייחסים לנקודת הזמן הספציפית (תאריך ההצהרה), אך חייבים להתייחס גם להשוואה להצהרה הקודמת. בעקבות פקדון או חשבון שהיה ונסגר צריך להיות כסף שהושקע במקום אחר.
יש לכלול כספים בחברות הביטוח ופנסיה כגון קרנות השתלמות, חשבונות פנסיה/גמל ותוכניות חסכון.
להבדיל מהדוח השנתי (בו מציינים הפקדות לקופות פרטיות בלבד)ההצהרה תכלול את כל הקופות שיש לכל התא המשפחתי. אם יש ספק (מי זוכר מה היה...) זו הזדמנות מצוינת להיעזר בהפקת "מסלקה פנסיונית" או לבדוק ב"הר הכסף" הממשלתי, ולדעת מה יש לכם באמת. לצרף: "אישור להצהרת הון" מתוך הדוח השנתי של כל פוליסה וקופה.
מתנות והלוואות
בהצהרת ההון חשוב גם לכלול מתנות משמעותיות בערכן, כגון ירושות, רכוש בעל ערך, כסף מההורים, עזרה בקניית רכב או דירה וכספים מאירועים משפחתיים. חשוב לזכור, שאין כאן ביקורת של בסדר או לא, אלא דיווח "יבש" של הון.
חשוב ככל הניתן לצרף תיעוד מסודר לה"ה, ניתן להיעזר בתדפיסים מהבנק שיציגו את הסכומים והתאריכים.
יש להצהיר ולצרף תיעוד מסודר של כל מתנה או הלוואה משמעותית שאתם נתתם למישהו אחר, אף לבן משפחה.
רכבים, רכוש והוצאות נוספות
יש לציין רכבים שיש לכם וסוגם. זה כולל את הרכבים הקשורים לעסק, המדווחים בדוח השנתיוגם כל הרכבים האחרים במשפחה. לצרף: רשיון רכב יעיד על סוג הרכב, הסכם קניה/מכירה יציין את המועד והסכום. בהיעדר הסכם רכישה/מכירה יש לצרף הצהרה ברורה.
לגבי ציוד ורכוש, שמרו כל חשבונית של ציוד שקניתם בסכום ממשי ויש לו עדיין ערך כלשהו, גם כאן ככל שעלות הרכוש יקרה יותר, חשוב לשקף ולרשום זאת בהצהרת ההון.
ישנן גם הוצאות שאינן על רכוש ויכולות להיות משמעותיות. לדוגמא, חופשות יקרות או מרובות יחסית.
האם לעשות הצהרת הון לבד או עם בעל מקצוע?
הרבה בעלי עסקים מתלבטים האם להיעזר באיש מקצוע (רואה חשבון או יועץ מס) או לעשות את הצהרת ההון לבד. השאלה מעסיקה במיוחד בעלי עסקים חדשים, שטרם צברו הון עסקי ואישי גדול ומרגישים שאין הרבה על מה לדווח.
לכאורה, הצהרת ההון הראשונה פשוטה יותר כי עדיין אין צורך להשוות בינה לבין ההצהרה הקודמת ולכן באופן עקרוני ניתן לעשות אותה בעצמכם.
עם זאת, משום שהצהרה זאת מהווה בסיס להצהרות הבאות, חשוב במיוחד לא לשכוח אף פרט מהותי. כך תחסכו לעצמכם בעתיד מתן הסברים על גידול לא ברור בהון, שחלקו עלול לנבוע פשוט מחוסר תשומת לב או הבנה בהכנת הצהרת ההון הראשונה.
כדאי גם לקחת בחשבון כי משום שהצהרת ההון הראשונה פשוטה יחסית, כך גם היעזרות באיש מקצוע תהיה זולה יותר ותסתכם בכמה מאות שקלים, לעומת הצהרות הון השניה והבאות אחריה , שמחירן גבוה יותר.
בהצהרת ההון ההשוואתית, בנוסף לריכוז נכון של כל המסמכים והנתונים, יש גם להשוות להצהרה הקודמת וגם לקחת בחשבון את טבלאות הוצאות המחייה שפקיד השומה מסתכל עליהן.
כאן כבר מדובר בעבודה מורכבת ולכן יהיה הרבה יותר מסובך להכין את ההצהרה בעצמכם והסיכוי לטעות יהיה גדול יותר. לכן מומלץ מאוד לעשות אותה בעזרת איש מקצוע כגון יועץ מס או רו"ח.
איש המקצוע יתשאל וינחה אתכם, לגבי הנכסים השונים והמסמכים הנלווים. עדיין יוטל עליכם להשיג את האישורים בפועל, אך הרישום והחישובים יעשו עבורכם. בעת ביצוע ההשוואות, הוא ירחיב ויבקש הבהרות על מנת למנוע הפתעות ממס הכנסה. מעבר לחסכון בזמן ולחץ, והסתבכות עם מונחים ועניינים מקצועיים שאינכם בקיאים בהם – תוגש הצהרה ברורה, שמציגה נכונה את תמונת המצב הכלכלי, ויקטן הסיכון לבקשות והסברים מצד פקיד השומה.
לסיכום – הדברים החשובים בהצהרת הון
· אין מה להיבהל מהצהרת הון משום שמדובר בדבר שיגרתי שכל עסק מקבל מידי כמה שנים, אך כן חשוב להתייחס אליה ברצינות ולתת לה את תשומת הלב המתאימה.
· הצהרת ההון דורשת הצהרה על כל הכספים, נכסים והתחייבויות שיש לכם, גם בעסק וגם במשק הבית הפרטי, בצירוף אסמכתאות כגון חוזים, תדפיסי בנק, דוחות מגופים פיננסים, וחשבוניות.
· חשוב להכין את הצהרת ההון בצורה מדויקת על מנת להימנע מבעיות הנובעות מפערים גדולים ולא מוסברים בין ההון שאתם מצהירים עליו, לבין ההכנסות וההוצאות שלכם בעסק עליהן דיווחתם בדו"ח השנתי.
· ה"ה משמשות את רשות המיסים כביקורת לדיוק של הדוחות השנתיים שהגשתם לעסק ושלא "נעלמו" מהן הכנסות.
· על מנת להכין את הצהרת ההון אין חובה חוקית להיעזר באיש מקצוע אך מומלץ לעשות זאת על מנת למנוע בעיות שעלולות לצוץ עקב מילוי חסר או שגוי של הצהרת ההון.
מקווים שעזרנו, בהצלחה (: